זה היה בניצנים, בפארק המוסיקה של קוקה קולה, ראיתי אותך עם גוט ואור.
זאת הייתה הופעת האיחוד של שב"ק ס', להקה האהובה על שנינו.
כבר מההתחלה ראיתי עליך את זה, את טוב הלב והחום שאתה יודע לתת
לאנשים, לא לכולם יש את זה קטנצ'יק שלי.

מה לא עשינו ביחד ?
צחקנו ביחד, יצאנו יחד, השתכרנו יחד, קיווינו יחד ואפילו חלמנו ביחד.
היינו צריכים להתגייס ביחד, עם תומר
ולשרוף ביחד את צה"ל, " לעשות שם ים טרור " אמרת.

יש לי כל כך הרבה זיכרונות ממנו, שאין יום אחד שאני לא נזכר בהם
החיוך הכובש שלו שידע לשבות רבבות של אנשים
עדיין קשה לדבר עליו בלשון עבר, הוא היה חלק מאיתנו
אבל מה שבטוח, אני יודע שאלוהים הרוויח מלאך.
מלאך שיעזור לו לשמור על טוב הלב והתמימות של העולם ושל כולנו.

ה-17.12 היה יום השחור בחיי.
קשה להתעורר למציאות שאיבדתי אחד מחבריך הטובים.
מבנאדם שדיברת עימו לפני כמה שעות, אני זוכר את זה כמו אתמול
לא יכלנו להפסיק לבכות, ותוך כדי הודעה לאנשים, מדקה לדקה זה נהיה
יותר ויותר קשה, יותר דמעות, יותר חוסר אונים.

געגועיי הם כמו דלתות שנפתחות בלילה - אמר אביב גפן בשיר לבכות לך.
הוא גם אמר שעצובים הולכים לים ולכן הים מלוח.
ושציוד אפשר להחזיר ולא געגוע . אוי כמה שהוא צדק.
אני וכולם מתגעגעים אליך בצורה שלא תאמן.
מתגעגעים אפילו לבדיחות המטומטמות שלך 9.
לא היה אפשר לכעוס עליך, היה לך חיוך שמחפה על הכל, מן חיוך ששובר אותך.

לפעמים נדמה לי שאני נעזבתי
ואתה זה שמוגן
לפעמים אני חושב שאתה נשארת
כשהלכתי מכאן, מכאן

לפעמים נדמה לי שאתה מציאות
ואני זה החלום
מרגיש לפעמים שאתה באוויר
אני רוצה לנשום, לנשום

חיוך של ילד בחלומות
שיטפון של זיכרונות
והמבול עליי ממשיך לרדת
אתה ציירת את הקשת, מה נשאר
נותרו לי רק צבעי נאש
עד שניפגש

לפעמים אני עייף, עייף מדי
מראות רבים ראו עיניי
לפעמים אני פוחד שאתה
אתה זה שבוכה עליי עכשיו
בוכה עליי

חיוך של ילד בחלומות שיטפון של זיכרונות

אל מלא רחמים
התופים פה בפנים
את פעימות הלב הם מחליפים
הוא מחייך לי בפנים

חיוך של ילד בחלומות שיטפון של זיכרונות